09 Jul

תערוכת בוגרים 2015~ המחלקה לצילום וניו מדיה~ מוסררה

Posted in: ירושלים והסביבה

תערוכת בוגרים 2015

המחלקה לצילום וניו מדיה

16-30 ביולי, 2015

בין השעות 10:00 – 20:00

שישי: 10:00-14:00

רח הע”ח 9, ירושלים

תערוכת הבוגרים של מוסררה, במחלקות – צילום, ניו מדיה ומוזיקה חדשה, היא תערוכה רב תחומית, ומסמנת את העשייה של כל סטודנט המכוון במשך שלוש שנות לימודיו לקראת תערוכת יחיד באמנות. התערוכה משקפת הלכי רוח, שאלות אישיות וחברתיות, ומציגה בתוך בית הספר עבודות על קו התפר בין אמנות לטכנולוגיה, תצלומים, מיצבי צילום ווידאו מותאמי חלל, אנימציה, מיצבי סאונד ומיצבים אינטרקטיביים.

בוגרי המסלול לפוטותראפיה, הלומדים את הצילום ככלי טיפולי במשך שלוש שנים, יציגו במתחם נפרד עבודות מתוך התהליכים הלימודיים.

המחלקה לצילום

בוגרי המסלול לצילום הם: אידן רחמים, אילון גליצנשטיין, איתמר מבורך, אריאלה קינן, דניאל פרסאי, חגית מירון, חנה פרימק, מאריה גוטמן, מרים בוקמן, נמרוד לוי, נעם פרידמן וסאמי מכלוף.

להלן עבודות נבחרות:

אידן רחמים

העבודות שלי מושפעות מחוויות וזיכרונות מחיי האישיים. החוויות והזיכרונות איתם אני מתמודד ומתעסק קשורות לישראליות שלי, לעדה שלי ולבית בו גדלתי, והם מובאים לידי ביטוי בצורה של פיסול, צילום, התערבות והזרה של החומר. בעזרת המדיומים הללו אני יוצק לתוך העבודות את החוויה והפרשנות האישית שלי לגבי מעמדות בחברה הישראלית, מנהגים וביטויים עדתיים ועד לאמונות תפלות.  

דניאל פרסאי – מציגה מיצג רב תחומי, הכולל עבודות וידיאו, אוביקטים וסאונד.

עבודתה  מתרחשת במרחב הציבורי בירושלים, תוך שוטטות באיזורים נטושים, ובעיקר כאלו שנמצאים בתהליכי התהוות: חניונים תת קרקעיים, אתרי בניה, מגרשי חניה. היא פולשת אל המקומות על קו התפר בין הבנוי לזנוח, אוספת בהם שיירים ומתעדת פעולות שהיא מבצעת הכוללות סאונד באמצעות חומרי בניין ובנייה של מאחזים.  

” שטח זה נכבש על ידי”, היא עבודת וידיאו המתעדת התרחשות שקרתה בינה לבין שוטרות, שעצרו אותה כיון שכתבה על קיר נטוש במרחב פתוח מתוך רצון לבנות עולם אוטונומי, אך הפעולה נעצרה, אחרי האקט הראשון, ההכרזה על ניכוס השטח. השיחה והמעצר מתועדים דרך מצלמת הוידיאו שהעמידה כדי לתעד את פעולת הכתיבה והבניה, ושהייתה גלויה לעין. השוטרות טוענות בפניה בסרטון כי היא אינה יכולה לכתוב על קיר ששיך למדינה שהוא נכבש על ידה. בעבודה אחרת, היא משתמשת בשרטוט מפות, ושימוש בסמלים “לתיכנון” מלחמה עתידית.

נעם פרידמן

“השבט שלי” עומד במרכזו של פרויקט הגמר. באמצעות סדרה של פורטרטים אני מבקשת לבחון מחדש  את מושג המשפחה בכלל ואת המשפחה שלי בפרט. המלה משפחה היא מאותן מילים המעוררות בכולנו רצף בלתי נשלט של אסוציאציות, שחלקן בנאליות וקלישאתיות אך עדיין בעלות עוצמה ומשמעות. בפרויקט שלי אני בוחנת את “השבט שלי”, את המשפחה החדשה שלי, את המציאויות המרכיבות את חיי ובדרך מנסה לענות על השאלות של משמעות ומהות המשפחה, האם אני יכולה להרכיב את המשפחה שלי? מה קובע מי בתוכה ומי לא? מה יש מעבר לגבולות הגנטיקה?

מרים בוקמן

העבודה שלי מתעסקת בארכיון האישי שלי שאגרתי במשך השנים של דימויים וטקסטים שיצרתי. אני משתמשת בחומרים האלו בצורות שונות כדי לבטא את המבט הייחודי שלי על העולם, שהוא רווי סנטימנטליות וצער.

חנה פרימק

בתהליך היצירה אני מתבוננת בבניינים שתפקודם המקורי פג. לעיתים הם משמשים חלקת נדל”ן נכספת, כמו השוק הסיטונאי בתל אביב שהולך והופך לשכונת מגורים יקרה בלב העיר. הבניה על חורבות ההיסטוריה המקומית מהווה ספקטקל רב עוצמה שמתערב בקו הרקיע  ומגדיר את שיהיה, ולמעשה, הבניה וההרס דרים בכפיפה אחת ואינם מתקיימים אלא יחדיו בדואליות מושלמת.

המבט שלי הוא אמנם תיעודי ובה בעת מקונן. המבט עוצר לרגע, נח על ההיסטוריה המפוארת, מנסה לעכל את השינוי ומציע לצופה לעצור, להתבונן לפרק ולהרכיב את עמדתו.  אני עושה שימוש בצילום אנלוגי בפורמטים שונים, דבר המאפשר לי לברור את החומריות ההולמת.

חגית מירון

אני מפנה את גבי למתקן, מתמקדת במדבר. בזמן האחר. הזמן שלא זז. בהליכה ללא משמעות, באותם גברים שאיבדו שורש ובית. אני מתבוננת בדרכים מסביב למתקן ובדרכים היצירתיות של אותם מבקשי מקלט להעביר כל יום בעשייה ובחירה בחיים.  אנחנו חולקים שתיקה גברית, מבוכה , לפעמים גם צחוק. מרבית התיעוד הוא תיעוד ישיר של מה שבא והתחדד בעיניי באותו הזמן.  הבית שנבנה , הציפורים במעופן , ההליכה וקשיחות המדבר ומצבי הרוח הקיצונים שלו.

אריאלה קינן

My project talks about my history, my roots.  It represents what I know and what I don’t know about my past.  I have created a new reality that combines what I know and what is still a mystery to me

המחלקה לניו מדיה

המחלקה לניו מדיה – המחלקה עוסקת בחיבור בין האומנות לטכנולוגיה, בין הוירטואלי לפיזי ובין החברה שבה אנו חיים והמדיות המקיפות אותה ומפעפעות אל תוך המחשבות, הזכרונות והיחסים שלנו. בוגרי המחלקה הם יוצרים עצמאיים ויחודיים אשר בנו במהלך לימודיהם תמהיל אישי רב תחומי של מדיומים טכניים ועולמות נושאיים ויוצאים אל העולם בעלי קול עצמאי, מודעות טכנולוגית חברתית וערנות להקשרים הדינאמיים ביניהם.

בוגרי המסלול לניו מדיה הם: אופיר קלרמן, לירון שאזו, מתן ברוכים, מתן גרדשטיין, נופר לוי, סאמר שאור.

להלן עבודות נבחרות:

אופיר קלרמן – ציר Z, הצבת וידאו בטכניקה מעורבת, 2015.

בפרוייקט הגמר שלי אני עוסק בהגשמת פנטזיה ילדותית. הפנטזיה שלי שואבת השראה מתרבות “אוטאקו” – שמקורם ביפן. כילד הייתי מחפש את הפנטזיה הזו בעודי חולם בהקיץ, רואה טלוויזיה, משחק בה ומצייר. באמצעות ציור אני מייצר וממשיג את העולם אותו אני מדמיין בהשראת המשחק והצפייה, ב”אוטאקו”. השליטה במדיה דיגיטלית מאפשרת לזקק את אותם רגשות אל תוך חוויה בזמן ובמרחב באמצעות ריצוד וידאו, ציור ילדי, קומיקס, משחקי וידאו ואנימציה צבעוניות שאינה קיימת במציאות, קיימת בתוך עולם של מסכים.

לירון שאזו – ההשראה לפרוייקט הגמר היא סיפור אישי. לפני 6 שנים, במהלך קרב בעזה, נהרג בן הזוג שלי. בעקבות האירוע התפרסמה סדרה של כתבות בעיתון שעוסקות בי, ובגורל האכזר שנגזר על ילדה בת 20. פרויקט הגמר שלי הוא עבודה העוסקת בקונספירציות, קלישאות ואידיאל היופי מנקודת מבט נשית, ובאופן בו כל אלו עושים בערבוביה בתרבות השכול הישראלית בכלל ובסיפור האישי שלי בפרט. אישה צעירה במשבר קלישאתי.

במיצב הקרנה, אני משתמשת בדימויים שיצרתי ובדימויים שנלקחו מהעיתון ומפרקת אותם, מסתירה ומטשטשת על מנת להחזיר לעצמי את האנונימיות, הפרטיות והאותנטיות שלי. רפרודוקציה על דיוקן עצמי. העיסוק במים כמוטיב מרכזי, נובע מחלומות ומבטא מצב רגשי נוזלי.

נופר לוי – פרויקט הגמר שלי עוסק בשלוש דמויותBoogls, Sir Ritzy  ו-Ziggle. דרך הדמויות האלה אני מנסה להמחיש חוויות שמייצגות צדדים שונים בעצמי. הדמויות נולדו ממחברות הרישום שבהם אני מציירת והציורים שבהם מספרים את הסיפור שלי. הם משקפים את העולמות הפנימיים שלי, רגשות, מחשבות, חלומות וסיפורים שאני מספרת לעצמי. לכל דמות יצרתי גוף, תנועה, קול וסביבה. ייצרתי את הדמויות האלה בעזרת חוט ומחט.

סאמר שאור –  FlashBack

I witnessed war, I ran over rubble of houses, dead bodies and unexploded bombs. Being a Palestinian and living inside the Israeli community, keeps my life, my mind and my feelings divided. Flashbacks to the hard moments of war and the smell of gunpowder and death come back to me in the oddest moments.

The installation is a demolition environment, visual media flashbacks will be activated by the audience while walking over (mine) sensors installed between the rubble.   This installation brings together real space and digital time illustrating the real experience of war flash backs while simulating media outbreaks and visual manipulation.

מתן גרדשטיין – ״באמונה שלמה״.

מיצב וידאו המתאר מצב טרום אפוקליפטי ובמרכזו דמות המתכוננת ליום הדין. גיבור המיצב בנה לעצמו בונקר מבודד בו הוא חוקר, מתאמן ומנסה להתכונן לגרוע מכל. הוידאו מתחקה אחר מוטיבים קולנועיים ומסרטי אסונות טלווזיונים הלקוחים מתרבות הריאליטי האמריקאית. מתוך ובאמצעות שימוש בחפצים ויריטואלים ממוחו הקודח, לוקח הסיפור את הצופה מחווית צפייה פאסיבית, למעורבות מוחשית אקטיבית בהזיה של הגיבור, בחלל בו מוקרן הוידאו.

המחלקה לפוטותראפיה – תערוכת בוגרים 2015

הפוטותרפיה היא תחום ייחודי שבו משתמשים בצילום ככלי טיפולי במגוון אפשרויות. המסלול לפוטותרפיה בביה”ס מוסררה ע”ש נגר קיים מאז 2003, ומעניק לסטודנטים תשתית יסודית ומעמיקה ללימודי תחום מרתק זה, בשילוב בין התאורטי לחווייתי. הלימודים מתרכזים בשלושה מוקדים: קורסים בפסיכולוגיה, פוטותרפיה , וצילום. מתוך ההתנסות של הסטודנטים במסלול בצילום כאפשרות לביטוי אישי, נולדה התערוכה שלפניכם.

תערוכת בוגרי המחלקה לפוטותרפיה חושפת ומסכמת תהליכי עבודה. תוצגנה בה עבודות צילומיות (סטילס ווידיאו) שנוצרו בתהליך הלמידה של בוגרי המחלקה, כחלק מפרויקט הצילום האישי בו עסקו במהלך שנה ג’.

דרך עבודתו האישית, יצא כל אחד מהסטודנטים ל”מסע” קטן של חקירה פוטוגראפית שהיא מסע להכרת האני והגדרה עצמית, כמו גם דרך לבדיקת יחסיהם עם העולם ועם אנשים הקרובים אליהם.

הצילומים מבטאים בו זמנית את המבט הפרטי והביטוי העצמי של המציגים ואת הזווית הטיפולית-צילומית. היצירה האישית בצילום מפתחת את היכולת לגלות את הרבדים של הדימוי הצילומי, והיא מרכיב משמעותי בהכשרה המקצועית של הפוטותרפיה. השימוש בצילום ככלי ביטוי מרחיבה ומעמיקה את המודעות העצמית של הסטודנטים ומאפשרת התבוננות נוספת על התהליכים הרגשיים שנלווים ללימודים, על החשיפה לשדה הטיפולי, ועל התובנות האישיות שנובעות מחשיפה זאת.

בתהליך זה הם חווים דרכי התבוננות ופרשנות לצילומים, על מנת לשכלל את מיומנויותיהם  בשימוש בתצלומים עם מטופלים.

בוגרי המסלול הם אלה שחר שרף, אסתר חוטה, גאדיה נאסר, גל חרמוני, הילה שולימציק, ניצה שרון, עומר לנדוי, רבקה ריבלין ושלומי רוטמן.


חגית מירון , אשרות שהייה, 2015 וידאו ארטחגית-מירון
דניאל פרסאי - צילום מתוך וידיאו - יותר חול ממלט. 2015 (1)

דניאל-פרסאי

 

לפרטים נוספים:

אלעד בן הרוש // 052-8759965 // info@mirabeinart.com

מירה בינרט יחצ // 052-7030504 //  mira@mirabeinart.com


Comments are closed.