17 Aug

עונת התרבות בירושלים מציגה: מתחת להר

Posted in: ירושלים והסביבה

 image002

 

עונת התרבות בירושלים מציגה:

 

מתחת להר

פסטיבל לאמנות ציבורית חדשה

פעולות והתכנסויות סביב הר הבית / חראם א-שריף

25-28 באוגוסט 2015

 

מנהל אמנותי: עומר קריגר

 

פעולות ועבודות מאת:

יעל ברתנא //  שאשא דותן // אלחנדרו חודורובסקי // יונתן לוי // הד מיינר // סנטיאגו סיירה // אלן קאפרו

 

התכנסויות בהנחיית:

סלימאן אל-שאפעי // פרופ’ חביבה פדיה //  ד”ר אנואר בן בדיס // איתמר פלוג’ה, ליאור פלג ורעי דישון // עמי מיטב // ד”ר אורי פרגמן ספיר // ד”ר חאלד חטיב // יסכה סמית // אדריכל מיכאל יעקובסון // עידית אלחסיד וסמאח מסראווה // ד”ר נועם יורן // פרופ’ רפי גרינברג // ד”ר שרינה חן // ד”ר עלי קלייבו

                          

 

 

 

 

הר הבית הוא בראש ובראשונה היסטוריה רב-שכבתית של פעולה בלתי נרגעת, רוויית חיים ודם. הכנענים, היבוסים, היהודים, הבבלים, הפרסים, היוונים, הרומאים, המוסלמים, הצלבנים, האיובים, הממלוכים, העות’מאנים, הבריטים, הירדנים, הישראלים והפלסטינים, ולא רק הם, העלו על ההר הזה את המיטב.

 

על פי המסורת היהודית כאן נעקד יצחק, בברית החדשה נכתב שמכאן ישוע בן נצרת גורש, מספרים שמכאן עלה הנביא מוחמד השמיימה. כאן עמד בית המקדש. כאן עומד מסגד אל-אקצה. כאן נרצח המלך עבדאללה, כאן משחקים נערים כדורגל וכאן שכנה המזבלה הביזנטית הגדולה. וכאן, במקום הזה, שהוא רמה מלבנית בת 144 דונם בגובה 743 מטר מעל פני הים עם שתי כיפות, ובשוליו קיר שהוא שריד לחורבן, מתחתיו מנהרות ומסורות שונות על אבן היסוד של העולם כולו, מתקיימים עד היום טקסי תפילה שלווים ורבי משתתפים לצד מאבקים אלימים ונפיצים.

 

פסטיבל מתחת להר, בשנתו הרביעית, יתקיים סביב הנקודה הטבורית של הר הבית ובמעגלים הולכים ומתרחבים סביבה. הוא יבחן את היחסים שנחרטו בהיסטוריה עקובה מדם, כמו גם את מרקם החיים היומיומי על ההר.

 

הפסטיבל יציע שיחה שכוללת את הקדושה, ההיסטוריה, הקונפליקט והמיתולוגיה, יחד עם הכיבוש, היופי, השנאה, ההוד, הלאומנות והכאב שטמונים בהר הזה, ויבקש להרכיב מהם תצרופות חדשות ותובנות על המקום ועל הזמן הזה, על העתיד האפשרי והמדומיין.

 

הפעולות וההתכנסויות שיוצגו בפסטיבל ינכיחו נרטיבים הכרוכים בהר ויציעו פרפורמנס של קדושה, פולחן ומסתורין כמו גם סיפורים ומחוות אתאיסטיים, הומניסטיים ואוניברסליים. הן יציגו מבנים של קודש ותשוקות של חילון, שדרכם נוכל לשאול איך מתוך העושר התרבותי המשותף לנו כבני אדם והכרת ההבדלים והזהויות השונות, נוכל לחלום עתיד משותף של צדק ושלום. איך ניתן לצאת מתוך כל מה שמוכר וידוע על ההר לבחינת דרכים להיחלצות מהמבוי הסתום הפוליטי והרוחני שאליו הוא נקלע.

 

פסטיבל מתחת להר רואה בעיסוק האמנותי בהר הבית זכות וחובה אזרחית. השיח על המקום הזה, שרובנו יודעים עליו כל כך מעט על אף שאנחנו שומעים עליו כל כך הרבה, מוגבל למחוזות הפוליטיים והדתיים. הפסטיבל, כבבואה של עונת התרבות כולה, מבקש לצרף לנרטיבים המוכרים לעייפה של המקום, קול חדש שמציג אותו ככר פורה ליצירה ואמירה אמנותית.

 

 

 

 

פעולות

 

סימוֹן השלמה / יעל ברתנא

חוויה אור–קולית של העיר ירושלים בתלת מימד

כל ימי הפסטיבל

 

דמיינו שעכשיו שנת 3615 לספירה. בעולם מציינים 1,500 שנה להולדתה של סימון השלמה. אתם מוזמנים  לעמוד מול ההר, להרכיב אוזניות ולהביט במופע הדמייה אור-קולי המשחזר את ירושלים בדיוק כפי שהייתה בימי חייה של סימון, בשנת 2015 לספירה. בעבודת סאונד חדשה של יעל ברתנא נחווה את הדרכים ואת המקומות שבהם החל מסעה של סימון, ושבהם הוא הסתיים כנראה, עם אסון הפירוק המולקולרי של העיר.

          

 

ותיקי מלחמות ישראל/ סנטיאגו סיירה

חיילים לשעבר כאנדרטאות חיות לאירועים אלימים  

כל ימי הפסטיבל

 

פעולה שבה מתייצבים חיילים לשעבר, ותיקי מלחמות ישראל, כשגבם לקהל ופניהם אל הקיר. ותיקי המלחמות מגלמים את עצמם יחד עם תפקיד פוליטי, היסטוריה, ידע גופני, ומעמד חברתי. ‘ותיקי מלחמות..’, שהוצגה כבר בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, אוקראינה ומדינות נוספות, מוצגת לראשונה בישראל ומציעה נקודת מבט חיצונית אך פנימית ואינטימית על השלכותיה של מלחמה – על ההר, על הארץ ועלינו כבני אדם.

סיירה מציג את הגוף האנושי כחומר בידי פסל-מדינה, ומציב חיילים-לשעבר כאנדרטאות חיות לאירועים אלימים, שנחקקו בגופם של המציגים בצורות שאפשר רק לדמיין. העבודה מעוררת מחשבה על צורות פולחן הכוללות את קורבן האדם, ועל היחס התרבותי והחברתי המורכב לדמותו של החייל הלוחם. יחס שנע בישראל של ימינו בין הערצה לזלזול, בין הכרת תודה לבוז וגינוי, בין הנורמלי לבלתי-נסבל, בין המשחרר לבין הכובש. בשילוב של מיתולוגיה ואקטואליה, בין זמן עבר להווה המתמשך, קורא סיירה לחוש מחדש את מושג המלחמה, ואת הגופים שהוא מותיר אחריו בעולם ומפיל בסחרורו.

 

הפנינג קרח 1980/2015 / אלן קאפרו

הפנינג בניית חומת קרח ליד הכותל המערבי

יום חמישי 27.8, משעות הערב

שישי, 28.8, משעות הבוקר

אוצרים: אודי אדלמן ועומר קריגר

 

 

ב-1980 הגיע האמן האמריקני אלן קאפרו (Allan Kaprow), מי שטבע את המונח הפנינג (Happening), לישראל. במסגרת ביקורו קיים פעולות אמנות במרחב הציבורי, ובהן עבודה כמעט נשכחת שבה בנה קיר קרח גדול ממדים בניצב לחומת הר הבית, בסמוך לכותל המערבי. העבודה הייתה חלק מסדרת המבנים האפמרליים (חולפים) שבנה קאפרו מבלוקים של קרח החל מ-1967 בארה”ב ובאירופה.

השנה, בחום הלוהט של אוגוסט, נבנה מחדש, בהשתתפות הציבור, את קיר הקרח של קאפרו בגן הארכיאולוגי סמוך לכותל

 

 

הבור והבסיס / יונתן לוי

פעולה בין בריכת מים לבסיס מג”ב

מספר מופעים לאורך ימי הפסטיבל

 

“הבור והבסיס” היא עבודת פרפורמנס חדשה של יונתן לוי הנעה בין שני אתרים: האחד, בריכת המים התת-קרקעית מתחת לכנסיה הקופטית סט. הלנה, סמוך לכנסיית הקבר, השני – בסיס פלוגה ג’ של משמר הגבול הצמוד למתחם הר הבית ומשקיף על הכותל. “הבור”, נקודת המוצא של העבודה, הוא מופשט, קדום ומוסיקלי ואילו “הבסיס”, נקודת הסיום של האירוע, הוא קונקרטי, עכשווי ומילולי.

          

הצעקה האחרונה / הד מיינר

אירוע התעטפות בבגדים

כל ימי הפסטיבל

 

הד מיינר הוא מעצב אופנה בעל תפיסה רחבה וקלילה של המלבוש הגברי, השואבת השראה ממקורות מודרניים וקדומים. בגדים כמעטפת דתית וקיומית, כאביזר מעודן לביטוי עצמי וכסמל לחיים הפשוטים תחת השמש, שחוצים קווי הפרדה של דת, לאום ולפעמים גם מגדר. בילאל אבו כלאף הוא סוחר בדים ותיק ומוערך אשר אל חנותו שבעיר העתיקה מגיעים, בין השאר, ארכיבישופים, שייח’ים וחסידי תולדות אהרן כדי לתפור את תלבושותיהם ההדורות.

במסגרת הפסטיבל ייפגשו שניהם, בחנות הבדים של אבו-כלאף, ויאפשרו לצופים להביט, למשש ולמדוד קולקצית בגדים מיוחדת שעיצב ותפר הד מיינר במיוחד לפסטיבל. קולקציה חדשה לירושלים – עיר אשר רבים מתושביה לבושים ומופיעים במרחב הציבורי במדים – של דת, של לאום, של חילוניות, של חסידות או של כוחות ביטחון.

הקולקציה החדשה נולדה מתוך רצון להסתכל על ירושלים, על האנשים ואורח החיים שלהם בעיניים צלולות, ולנסות לאחד בין כל האלמנטים שבה באמצעות בגדים. ג’לביות, ציציות, בדי טליתות וחומרים נדירים יהפכו יחד לתצוגת אופנה סמויה, שמעבר ליופי ולהתחדשות תציע דבר נוסף – תחושה אינטימית ומוכרת, אולי של בגד שעבר במשפחה, מאח לאח, ואולי – את מגעו של העתיד על הגוף.

 

 

חדר // הר // בית

שאשא דותן במסע תיירותי יומי להר הבית וסטודיו זמני פתוח בעיר העתיקה

כל ימי הפסטיבל

 

דורות של תיירים, מבקרים ועולי רגל הגיעו ומגיעים לכאן, אל ירושלים ואל הר הבית, כדי לזכות ולראות את המקום הקדוש בעצמם. הם מתעדים בשלל דרכים את המקום הזה, שזכו לחזות בעיניהם ולפקוד בגופם. גם האמנית שאשא דותן היא תיירת כאן, והיא מזמינה אתכם להצטרף אליה למסע. דותן תתגורר למשך שבוע הפסטיבל בחדר מלון בעיר העתיקה, שישמש גם כסטודיו הקטן שלה. מכאן, היא תעלה כל בוקר על ההר ותתעד סביבות ואירועים בווידיאו, פרפורמנס וציור. אתם מוזמנים להצטרף לסיור היומי שלה או לבקר בסטודיו הזמני שבו היא תציג את רשמיה מהשיטוטים, ותפגוש אנשים שיציגו לפניה רעיונות, חפצים ומחשבות.

 

“התופת” של יעל ברתנא ו”ההר הקדוש” של אלחנדרו חודורובסקי

הקרנת סרטים על יופי, פולחן, אירוטיקה ופוליטיקה

יום רביעי, 21:00, 26.8, מוזיאון על התפר

 

התופת / יעל ברתנא

2013, 22 דקות

נקודת הפתיחה של “התופת” היא בנייתו העכשווית של בית המקדש השלישי (Templo de Salmão) על ידי כנסיה נאו-פנטקוסטלית בברזיל. המקדש החדש, הבנוי על פי המפרט התנכ”י, הוא העתק של בית המקדש הראשון בירושלים, שהחרבתו האלימה בישרה את גלות העם היהודי במאה השישית לפנה”ס. “התופת” מתעמת עם המזיגה והערבוב של מקום, היסטוריה ואמונה, ומציע תובנה על המציאות המורכבת של אמריקה הלטינית, שהביאה לבניית המקדש בימינו. סרטה של ברתנא חוגג את תשוקת המקדש, הפולחן והחורבן הבלתי-נמנע, שבעקבותיו צומחת תרבות חדשה, תרבות זמננו.

 

ההר הקדוש / אלחנדרו חודורובסקי

1973, 114 דקות

סרט פולחן של האמן, הקולנוען והמיסטיקן הצ’יליאני אלחנדרו חודורובסקי. גיבור הסרט, צעיר דמוי ישו, יוצא למסע בתוך בליל פסיכדלי של פולחנים דתיים וחילוניים, בהנחיית מדריך מיסטי מוזר ועוזרותיו. בדרכו הוא פוגש שבעה אנשים עשירים וחזקים, המייצגים את כוכבי מערכת השמש, ויחד הם לומדים להיפטר מרכושם ומתאוותיהם הגשמיות כדי ליצור את הקבוצה שתחפש את ההר הקדוש, שם יחליפו  את האלים שיושבים בו, ויהפכו לבני אלמוות.

https://www.youtube.com/watch?v=HHiA3w6Y3KA

 

 

 

 

התכנסויות

המיקום והשעה המדויקת של כל התכנסות תמסר לנרשמים בלבד.

 

 

היסטוריה של אלימות בהר הבית

בעקבות מקרי אלימות בולטים במאה ה-20

מנחה: סלימאן אל-שאפעי

 

האלימות הפוליטית מאפיינת את ההר הקדוש מאז ומעולם. בהתכנסות זו נסקור מקרי מבחן משמעותיים של אלימות אידיאולוגית, בעיקר לאורך המאה ה-20, על הר הבית –  מרצח עבדאללה מלך ירדן, דרך הצתה בידי תייר אוסטרלי מעורער בנפשו, ועד התארגנויות טרוריסטיות, מהומות ואינתיפאדות שהתרחשו על ההר. סביב מודל מוקטן של הר הבית/חראם א-שריף, ובאמצעות  מסמכים היסטוריים וסיקור תקשורתי, נבחן מה היו המהלכים שהובילו להתלקחות האלימות על ההר, מי היו המעורבים בהם, כיצד אירועים אלה עיצבו את התודעה על ההר, את היחסים בקרב תושבי העיר, פוליטיקה מקומית ובינלאומית ומה עלול להצית את ההר בעתיד הקרוב ומעבר לו.

 

על המנחה: סלימאן אל-שאפעי, עיתונאי, מנהל הערוץ הערבי ברשת הצרפתית i24 news. בעבר שימש ככתב חדשות ערוץ 2 לענייני פלסטינים.

 

על איזה מקדש אני חולמת

פרגמנטים של תשוקת ירושלים

מנחה: פרופ’ חביבה פדיה

 

סיור של חיפוש בתת המודע היהודי, מסע של מלים, מוסיקה ופעולה של ענווה בין שלושת המוקדים שסביב הר הבית: נחל קדרון, הר ציון והר הזיתים. נלמד את מוקדי האלימות והכאב, נחפש את ריטואל התמורה משדה הדם למים החיים; נשאל איך נחלצים מכוחו של עבר וממדיו הדכאניים ולא במחיר שלילתו, ואיך מכל האפשרויות הרבות שמציעה היהדות חוזרים לרגע פתוח מלא קדושה, עונג, אחריות ואחרות. עבודת הקודש של ימינו היא בהפרדה של הסמלים הדתיים והמיסטיים מהלאומיות ובחיפוש האלכימיה הרוחנית של אבן השתיה. נבנה קונפיגורציה של קדושה שמתחילה מהלב ומשתרעת אל האחר ובמסע מחקר מיסטי נשאל האם קדושה היא בהכרח דיכוטומית ואיך ממיסים ניגודים לאחדות. במחווה לחזונות הגדולים של הנביאים על תמורות בקודש הקודשים תציע חביבה פדיה אירוע שהוא המרה של ריטואלים שונים שנערכו במקדש לפרפורמנס של שלום בירושלים, ואליה חוברים אורחים רבים, מוזיקאים, אמנים, אנשי רוח ודת ו”כל אשר ידבנו ליבו”.

 

על המנחה: פרופ’ חביבה פדיה, סופרת, משוררת, חוקרת הדת היהודית ומבקרת תרבות. אקטיביסטית בנושאי מזרחיוּת, שלום וסביבה אורבנית. ילידת ירושלים ובוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי.

 

הליכת הלב בחראם א-שריף

סיור בעקבות שמות המקומות הקדושים על ההר

מנחה: ד”ר אנואר בן בדיס

 

סיור אל חראם א-שריף שיתמקד בשמות המקומות שעל ההר. מתוך נקודת מבט בלשנית, נעמוד על משמעותם של שמות המבנים הפרוסים על ההר, ההיסטוריה שלהם והפוליטיקה שמאחורי מתן השמות. הסיור יעבור בין חמש נקודות, בסדר המייצג את האופן שבו בן אדם שמכבד את המקום כמו מוסלמי עובר בהר – לפי הלב. נעבור מאל-אקצה, אל חראם אל איברהים, כיפת הסלע, גולדן גייט (שער הרחמים), הספרייה, בתי הקברות, מסגד אל בוראק ושער המוגרבים.

 

על המנחה: ד”ר אנואר בן בדיס, בלשן ומורה לערבית, מלמד במחלקה לבלשנות, אוניברסיטת אל קודס.

 

המקדש הבוער: על הטמפל של הברנינג מן

שיחה על מקדש ארעי

מנחים: איתמר פלוג’ה, ליאור פלג ורעי דישון

 

איך מחברים בין מרחב, קדושה ומקום? איך יוצרים מקום רוחני במקום שבו היה רק אבק? פסטיבל הברנינג מן (Burning Man) מתרחש בעיר זמנית המוקמת במדבר למשך חמישה ימים, ובה מתקיים מרחב המאפשר חיים קהילתיים, יצירה, אמנות וביטוי עצמי רדיקלי. הלילה האחרון בפסטיבל מתמקד בשריפה של הטמפל (Temple). הטמפל הוא המקום הרוחני אותו יוצרת הקהילה למען הקהילה. מקום בו אנשים משאירים תמונות של אנשים שהלכו לעולמם, פתקים עם סודות, מתנות קטנות, מקום להתייחדות ולחוויות רוחניות. בעוד שההבערה של פסל האדם היא חגיגה, באופן מסורתי השריפה של הטמפל מלווה בשתיקה רועמת. נשוחח על הטמפל בברנינג מן, על המשמעויות שלו בחיי הקהילה, וננסה לבנות ולשרוף מקדש זמני קטן.

 

על המנחים: איתמר פלוג’ה וליאור פלג, צמד האמנים שהובילו את בניית המקדש באירוע מידברן (Midburn) השנה. רעי דישון, אמן, מנציגי פסטיבל ברנינג מן בישראל וחבר עמותת מידברן.

 

 

על המבט – ביטחון, פיקוח ושליטה סביב הר הבית

מערך הביטחון הסמוי מהעין

מנחה: עמי מיטב

 

פרויקט “מבט 2000” שיצא לדרך ב-1999 הפך את העיר העתיקה בירושלים לאחד האתרים המפוקחים ביותר בישראל. מאות מצלמות אבטחה מנטרות את תנועת הולכי הרגל והרכבים הנכנסים בשערי העיר לאורך היום והלילה, מעבירות דימויים למוקד בקרה העוקב אחר תנועות אלו ומגיב במקרה של חריגה מהשגרה. התכנסות זו תתחקה אחר המנגנונים הסמויים מן העין שעוקבים אחר התנועה בעיר העתיקה, תמחיש את ההגבלות על חופש התנועה ואת סידורי הביטחון השונים. נבקר בבסיס פלוגה ג’ של משמר הגבול הנושק לכותל המערבי ולמתחם הר הבית, וממוקם במבנה המחכמה, שנבנה במאה ה-14 כבית מדרש ממלוכי, ובבניין הקישלה, (Kışla) בית מעצר מהתקופה העות’מנית שמשמש כמטה מרחב דוד של מחוז ירושלים במשטרת ישראל. בדרכנו נבחין באנדרטאות הפזורות בעיר העתיקה, נסייר בחצרות פרטיות ובתי עסק, כדי לעמוד על מרקם היחסים הלאומיים, ביטחוניים וקהילתיים במקום. ההתכנסות תעסוק גם באירועים בטחוניים בעיר העתיקה ובהר הבית, ובכללם פעולות ותכניות המחתרת היהודית ומחתרת ליפתא.

 

על המנחה: עמי מיטב, לשעבר רכז השב”כ בעיר העתיקה, כיום מנהל ומתאם פרויקטים בעיר העתיקה מטעם עיריית ירושלים, ומנהל בית הספר לתיירות של מכון לנדר.

 

 

בוטניקה על הר הבית

מה צומח על ההר

מנחה: ד”ר אורי פרגמן ספיר

 

הסיור יחל ברחבת הכותל המערבי, אתר שופע בצמחייה יחסית לשאר חומות העיר. נצעד אל הר הבית ונשוחח על צמחים, עצים ופרחים הגדלים במתחם הקדוש. במהלך הסיור נפגוש שרביטן מצוי, שכרון מוזהב, חסת המצפן, מציץ סורי, צמרנית הסלעים, ארכובית שבטבטית, צלף ולוע-ארי סיצילי ומינים נוספים הצומחים על הר הבית.

 

על המנחה: ד”ר אורי פרגמן ספיר, המדען הראשי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, ירושלים. ניהל במשך שנים את סקר הצמחים הנדירים במסגרת רת”ם – מרכז מידע לצמחי ישראל, ומעורב במחקר ובהוראת בוטניקה במסגרת הגן הבוטני והאוניברסיטה העברית בירושלים.

 

תרבות, היסטוריה וחיים פלסטיניים בעיר העתיקה

על מונומנטים וחיי היומיום בצל ההר

מנחה: חאלד חטיב

 

סיור משער שכם עד לסף אל-אקצה. ביקור במקומות משמעותיים בחיים הפלסטיניים ובמונומנטים של המורשת הערבית הבנויה סביב לחראם א-שריף. סיפורי ילדות בעיר העתיקה, ומפגש עם משפחה המתגוררת במקום ב-600 השנים האחרונות.

 

על המנחה: חאלד חטיב, יזם ומנהל מוזיאון המורשת הפלסטינית בירושלים.

ההתכנסות תיערך בשפה האנגלית

 

 

 

המקדש הפנימי

הדרכה רוחנית והתבוננות פנימית ברחבת הכותל

מנחה: יסכה סמית

 

מפגש הדרכה רוחנית על יד הכותל, המציע פרקטיקה להתבוננות פנימית. על פי יסכה סמית, לאחר חורבן בית המקדש כל אדם נושא בתוכו מקדש אישי, המקרב אותו אל האלוהות. על מנת להתבונן במקדש זה, עלינו לפעול להשקטת המחשבה והרצון, הסרת החומות הפנימיות וקבלת השראה אלוקית. במפגש זה נצעד אל הכותל המערבי, שם נתרגל פרקטיקה של התבוננות בעצמי וחיבור אל המקום.

 

על המנחה: יסכה סמית, יועצת רוחנית ברוח התורה, מחברת הספר “ארבעים שנים של מדבר: המסע שלי לחיים אותנטיים”. ספרה של סמית מגולל את סיפורו של גבר, הנוכח באמת שלו, מחבק את האשה שהיא תמיד נועדה להיות וחוזרת לאמונתה מתוך שלמות ואותנטיות.

 

עיצוב מתחם הכותל 1967-2017

כיצד ומדוע עוצבה רחבת הכותל כפי שאנחנו מכירים אותה היום

מנחה: אדריכל מיכאל יעקובסון

 

סיור אדריכלי ברחבת הכותל המערבי, המציג מציאות של חוסר החלטה, שינויים תכופים ופנטזיות דתיות, לאומיות ואדריכליות ללא הרף. סיפורו של הכותל המערבי וסביבתו דרך תכניות אדריכליות שהוצעו מאז 1967 ותכניות עדכניות למתיחת פנים אדריכלית של המקום. נתמקד בהצעה לתכנון רחבת הכותל בתכנון אדר’ יוסף שנברגר אחרי 67′, ונחשוף את האופן שבו המרחב הקדוש התהווה לאורך השנים.

במהלך המפגש ננסה להבין מה היה כאן קודם, מה היו ההחלטות שהובילו לאופן בו רחבת הכותל מעוצבת היום וכיצד אדריכלים ישראלים ובינלאומיים, כוחות פוליטיים ורעיונות אמנותיים השפיעו על עיצוב הרחבה ודפנותיה. כיצד נוצרה ההפרדה המגדרית במקום, ואיך הכותל יכול היה להיראות?

 

על המנחה: מיכאל יעקובסון, אדריכל, גאוגרף, בלוגר, סופר ועיתונאי ישראלי. זוכה פרס רכטר לאדריכלות לשנת 2014, כותב על אדריכלות בבלוג “חלון אחורי”, באתר xnet ובכתב העת “הד החינוך”.

 

החצר האחורית של האגן הקדוש

אקטיביזם קהילתי במזרח ירושלים – המקרה של ואדי אל נאר/נחל קדרון

מנחות:עידית אלחסיד וסמאח מסראווה  

מזה עשרות שנים ועד היום מוזרמים מי הביוב הגולמי של מזרח ירושלים וארבע ערים פלסטינאיות הסמוכות לה אל תוך אגן נחל קדרון/ואדי אל נאר, אזור כפרי ומוזנח השוכן למרגלות הר הבית. כחלק מפרויקט שיקום כולל של אגן הנחל החלה לפני מספר שנים פעולה אזרחית בשכונות מזרח ירושלים הנמצאות על תוואי הנחל. ההתכנסות תתמקד בהנהגה הנשית של קבוצת התושבים המקומית בהנהגת סמאח מסראווה שהתארגנה בעקבות עבודתה של עידית אלחסיד באזור. הפעולה מתמקדת בהנעה ולקיחת אחריות על המרחב בקרב נשים, תהליכי מיחזור אשפה והקמת גינות קהילתיות. לדברי אלחסיד, זבל מייצר מתח אבל הוא גם יכול להיות מניע לשינוי.

 

על המנחות: עידית אלחסיד, מהנדסת חברתית, מומחית להעצמה קהילתית, בעלת ניסיון רב בעבודה חינוכית וסביבתית. בעשור האחרון יזמה והקימה את מרכז המבקרים בחיריה.

סמאח מסראווה, פעילה חברתית ואזרחית במזרח ירושלים

 

כסף וקדושה – כלכלה פוליטית על הר הבית

הדמיון והמרחק בין קידוש השם לקדושת הכסף

מנחה:  ד”ר נועם יורן

          

העירוב של כסף וקדושה מטריד את התרבות המערבית כבר אלפיים שנה. הוא מטריד את המאמינים אך באותה מידה מטריד גם מבקרים ליברלים וחילוניים. אלה חוששים מחילול הקודש, ואלה מקידוש הכסף. אירועים הרי גורל התרחשו סביב ניסיונות להפריד את הכסף מקדושה. ישו הוצא להורג משום שסילק את חלפני הכספים מבית המקדש. מרטין לותר פילג את העולם הנוצרי בשל מנהגה של הכנסייה הקתולית למכור כתבי מחילה.

בשיחה על דת וכסף נערוך ניסוי כלים למחשבת כפירה: אולי אין לנתק בין כסף וקדושה. מקדשים היו תמיד מוקד של חליפין: מסחר בין אנשים, לצד חליפין בין אדם לאל. העירוב הזה נראה לנו היום באופן טבעי כחילול הקודש. אבל לא תמיד היה כך. הקדושה והחליפין שכנו בנוחות זה לצד זה באינספור מקומות וזמנים. ומדוע בעצם שלא ישכנו בנוחות? הרי חליפין וקדושה הם שני עקרונות בסיסיים בארגון הקהילה.

 

על המנחה:  ד”ר נועם יורן, חוקר במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, ומחבר הספר What Money Wants: an Economy of Desire

 

 

 

 

המקדש הכנעני על ההר

מי קידש ראשון את הר הבית

מנחה: פרופ’ רפי גרינברג

 

האם היה מקדש קדום בהר הבית? בערים דומות בגודלן ובסגנונן לירושלים נבנו מקדשים כנעניים במקומות בולטים. שתי תגליות על המדרון הסמוך להר הבית מעידות אולי על פולחן קדום שהתקיים בהר: חלק מפסל של אל-סער (בעל) עשוי ברונזה, ושבר של כן קטורת פולחני מחרס עליו מופיעות דמויות אדם ובעלי חיים. נבקר באתר ארכיאולוגי באזור הר הבית והכפר הפלסטיני סילוואן, ונשאל: מי היו הכנענים ומה עלה בגורלם? איזה פולחן התקיים על ההר לפני בית המקדש? איך תרבויות שונות השתמשו באתר? איזה קשרים יש היום בין אתרים ארכיאולוגים לתושבים שגרים בסביבתם, ואיך פועלת הפוליטיקה על הארכיאולוגיה בבואנו להסיק מסקנות?

 

על המנחה: פרופ’ רפי גרינברג, ארכיאולוג, אוניברסיטת תל-אביב

 

 

בית המקדש באמנות ובתרבות העברית המודרנית

הכמיהה לבית, התפילה למקדש

מנחה: ד”ר שרינה חן

 

בתי המקדש וחורבנם מהווים נדבך מרכזי בתודעה היהודית המסורתית. הם שימשו מוקד חברתי ופולחני של העם היהודי במשך כאלף שנה, וזיכרון קיומם וחורבנם מלווה אותו כמעט אלפיים שנה. בתקופה זו ביטויי הגעגוע והאבל נהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של היהודים בפזורות השונות.

כלי הטקס שבהם נערך הפולחן המקדשי היו ועודם מקור ההשראה לאמנות היהודית: כך למשל המנורה שהפכה בעת המודרנית לסמל לאומי, וכך גם עמודי יכין ובועז המעטרים את עמודי השער בספרות התורנית לגווניה. המסתורין סביב היעלמותם שימש מקור השראה לפעילותם של ארכאולוגים, הרפתקנים וליצירות אמנות כתובות וחזותיות מאז ‘ספרות ההיכלות’ ועד ‘שודדי התיבה האבודה’.

הציונות, חילונית בהווייתה, ביקשה להקים בית לעם היהודי, אך לא מיקמה את המקדש במרכז עולמה. למרות זאת אנו יכולים לראות התייחסות לנושא בספרו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, ‘אלטנוילנד’, ובספרו האוטופי של מייסד בית הספר לאמנויות בצלאל בוריס ש”ץ, ‘ירושלים הבנויה’. המקדש נתפס על ידיהם כסמל לתחייה לאומית וכמוסד תרבותי וחינוכי. ברוח זו אף הוקם בית הספר לאמנויות “בצלאל”, הקרוי על שם האמן התנכ”י שנקרא לעצב את כלי המקדש.

נדון בממשות שהייתה ובפרשנויותיה, בכמיהה הקיימת והשלכותיה, ובעיקר במתח בין השניים.

 

על המנחה: ד”ר שרינה חן, חוקרת תרבות עברית. עוסקת בסמלים יהודיים ופרשנותם בתרבות העברית המודרנית.

 

 

יופי והנשגב במקדש האצילי/חראם א-שריף

סדרת תצלומים בעקבות החוויה הרוחנית במתחם המקודש

מנחה: ד”ר עלי קלייבו

 

מראה האור הראשון על המקדש האצילי, המדרשות התאולוגיות, כיפות חדרי המדיטציה, הסבילים ואגני המים בחצרות העליונות והתחתונות הוא כחזון. זהו רגע של תפארת אדירה המשתנה מיום ליום ומעונה לעונה. ד”ר עלי קלייבו יציע הצצה לחוויה הרוחנית של המתחם המקודש, באמצעות תצלומים הנפרשים על תקופה של שנה שלמה, מהמקום שבו המוסלמים מאמינים שהנביא מוחמד התחבר עם אלוהים במסעו הלילי. ההרצאה תציג את השפעת המסע הלילי של מוחמד על המחשבה הסופית, על פלסטינים ועל משפחות האצולה הירושלמית. בעקבות ההרצאה יתקיים דיון פתוח.

 

על המנחה: ד”ר עלי קלייבו, אנתרופולוג ואמן, מרצה באוניברסיטת אל-קודס

ההרצאה באנגלית

 

 

לפרטים נוספים: מירה אן בינרט – 052-7030504 / אלון רוטמן – 054-7960217

 

הפנינג הקרח של אלן קפרו סמוך לכותל המערבי, 1980. מתוך Allan 'n' Allen's Complaint, נאם ג'ון פאיק ושיגקו קובוטה, וידאו, 28 דקות, 1982

סימון השלמה - מיצב סאונד - יעל ברתנא 2015 (תצלום אילוסטרציה)

Mise en page 1

 

 


Comments are closed.